אשטנגה וויניאסה הן שתי גישות מוכרות בעולם היוגה. שתיהן משלבות תנועה דינמית, רצפים של תנוחות ותיאום בין הנשימה לתנועה, אך הן שונות במבנה התרגול ובאופן שבו הוא נבנה ומועבר.

אשטנגה ויניאסה יוגה (Ashtanga Vinyasa Yoga) היא שיטת תרגול מסורתית, בעלת סדרות ועקרונות מוגדרים. לעומתה, ויניאסה יוגה (Vinyasa Yoga), המכונה לעיתים ויניאסה פלואו, היא שם רחב לסגנונות מודרניים שבהם המורה בונה את השיעור בהתאם לנושא, למטרות התרגול ולצורכי הקבוצה.

לכן ההבדל אינו מסתכם רק בסדר התנוחות. הוא קשור גם למידת הקביעות של הרצף, למקומו של המורה ולדרך שבה עקרונות כמו נשימה, קשב ודיוק באים לידי ביטוי.

מהי אשטנגה ויניאסה יוגה?

אשטנגה ויניאסה היא שיטת תרגול שגובשה והופצה על ידי שרי ק’ פטאבי ג’ויס (Sri K. Pattabhi Jois), תלמידו של טירומלאי קרישנמצ’ריה (Tirumalai Krishnamacharya), במייסור שבהודו.

השיטה מבוססת על סדרות של אסאנות (תנוחות), הנלמדות בהדרגה, ועל תיאום מוגדר בין הנשימה לתנועה באמצעות עקרון הוויניאסה.

אחד מעקרונות היסוד שלה הוא טרישטנה (Tristhana) – שלושת מוקדי הקשב: אסאנה, נשימה ודרישטי, מיקוד המבט. לצידם מתקיימת עבודה עם הבנדות, הנעילות האנרגטיות, המסייעות לארגון הגוף וליציבות בתנועה.

החזרה על הסדרה יוצרת מסגרת מוכרת, שבתוכה אפשר להעמיק באיכות הנשימה, בדיוק התנועה וביכולת לשמור על ריכוז לאורך זמן. כשהרצף נעשה מוכר, פוחת הצורך לחשוב על התנוחה הבאה ומתפנה מקום להתבוננות פנימית.

עם זאת, המבנה המסורתי אינו מחייב שכל מתרגל יבצע את כל התנוחות באותה צורה. הוראה מדורגת, התאמות ומודיפיקציות מאפשרות לתרגל את עקרונות האשטנגה ויניאסה ברמות שונות.

מהי ויניאסה יוגה?

המילה ויניאסה (Vinyasa) מתייחסת בהקשר של תרגול היוגה לתנועה המתקיימת בתיאום עם הנשימה.

באשטנגה ויניאסה, לכל תנועה יש מקום מוגדר ביחס לשאיפה או לנשיפה, וקיימת ספירת ויניאסה מסורתית. עם התפתחות היוגה המודרנית התבסס גם סגנון המכונה ויניאסה יוגה או ויניאסה פלואו (Vinyasa Flow).

בסגנון זה המורה אינו מחויב לסדרות של האשטנגה, ויכול לבנות שיעור סביב נושא מסוים, קבוצת תנוחות, מעברים או מאפייני המתרגלים. כך נוצרים גיוון, יצירתיות ואפשרות לחקור דרכי תנועה שונות.

עם זאת, ויניאסה אינה בהכרח תרגול ללא מבנה. גם שיעור משתנה יכול להישען על היגיון תנועתי, הבנה אנטומית ועקרונות של נשימה, קשב וריכוז.

מבנה מסורתי מול רצף שנבנה בכל שיעור

באשטנגה ויניאסה, סדר התנוחות מוגדר מראש והמתרגל פוגש אותו שוב ושוב. החזרתיות מאפשרת להעמיק בהדרגה, לפתח עצמאות ולבחון את השינויים המתרחשים בגוף ובתודעה.

בוויניאסה מודרנית, המורה יכול לשנות את מבנה השיעור בהתאם למטרתו: להתמקד בחיזוק, בפתיחת אזור מסוים בגוף, בהכנה לתנוחה מורכבת או בחקירת מעברים.

ההבדל הזה אינו יוצר בהכרח ניגוד בין נוקשות לחופש. תרגול אשטנגה יכול לכלול התאמות באופן ביצוע התנוחות, ושיעור ויניאסה יכול להיות מדויק, מובנה ועקבי מבחינה מקצועית.

המסגרת משתנה, אך איכות התרגול תלויה באופן שבו היא נבנית ונלמדת.

האם אשטנגה קשה יותר מוויניאסה?

לא בהכרח.

אשטנגה ויניאסה מוכרת כשיטה דינמית ומאתגרת, אך רמת הקושי תלויה גם באופן ההוראה. מתרגל מתחיל אינו צריך לבצע את כל הסדרה הראשונה, לקפוץ בין התנוחות או לשלוט במעברים מורכבים כדי להתחיל ללמוד את השיטה.

אפשר להתחיל מברכות שמש, מתנוחות עמידה ומחלקים מתוך הסדרה הראשונה, תוך התאמת התרגול ליכולת האישית.

גם ויניאסה מודרנית יכולה להיות מאתגרת מאוד מבחינה גופנית, או לחלופין רכה ואיטית. לכן ההבדל בין השיטות אינו נקבע לפי רמת העצימות, אלא בעיקר לפי מבנה התרגול, מטרתו ואופן ההוראה.

מה מקומה של הנשימה בשתי הגישות?

הנשימה היא מרכיב מרכזי הן באשטנגה ויניאסה והן בתרגולי ויניאסה מודרניים.

באשטנגה ניתן דגש לנשימת אוג’אי (Ujjayi) – נשימה רציפה ומבוקרת דרך האף, המלווה בצליל עדין הנוצר באמצעות היצרות קלה באזור הגרון. היא מתואמת עם התנועה ומשמשת עוגן לקצב ולריכוז.

בשיעורי ויניאסה מודרניים נהוג גם כן לקשר בין נשימה לתנועה, אך אופן השימוש בנשימה עשוי להשתנות בהתאם לגישת המורה ולמטרת השיעור.

כאשר הנשימה אינה רק מלווה את התנועה אלא מכוונת אותה, התרגול נעשה יציב, קשוב ומחובר יותר.

חופש בתנועה – האם הוא מחייב ויתור על המסורת?

החופש שמאפיין ויניאסה מודרנית מאפשר למורה ליצור רצפים חדשים, אך יצירתיות אינה חייבת לבוא על חשבון עומק או דיוק.

רצף חדש יכול להיבנות מתוך הבנה של תנועה, מעברים, ארגון הגוף, נשימה וקשב. במקרה כזה, החופש אינו מחליף את העקרונות אלא מאפשר לבטא אותם בדרכים שונות.

לעומת זאת, כאשר הדגש הוא רק על חידוש, על רצפים מורכבים או על מעבר מהיר מתנוחה לתנוחה, התרגול עלול לאבד חלק מהאיכות שהופכת אותו לתרגול יוגה.

זו אינה הבחנה בין שיטה טובה לשיטה פחות טובה, אלא בין דרכי הוראה שונות ובין מידת ההבנה שמאחוריהן.

חופש בתנועה מקבל משמעות עמוקה יותר כשהוא נשען על ידע, דיוק והקשבה.

האם אפשר לשלב בין אשטנגה ויניאסה מסורתית לבין תרגול חופשי?

בהחלט.

היכרות מעמיקה עם אשטנגה ויניאסה מאפשרת ליצור שיעורים המבוססים על עקרונותיה גם כאשר הם אינם עוקבים בדיוק אחר הסדרה המסורתית. אפשר לשנות את סדר התנוחות, לחקור מעברים, להתמקד בנושא תנועתי או להתאים את השיעור לקבוצה.

החשוב הוא שהשינויים ייעשו מתוך הבנה ולא באופן שרירותי. כך ניתן לשמור על הקשר בין נשימה, תנועה, יציבות וקשב, ובו בזמן לאפשר חקירה ויצירתיות.

אשטנגה ויניאסה מול ויניאסה מודרנית – טבלת השוואה

מאפיין	אשטנגה ויניאסה מסורתית	ויניאסה מודרנית
מבנה התרגול	סדרות קבועות ומוגדרות	רצפים הנבנים בהתאם לשיעור
בניית השיעור	מבוססת על רצף מסורתי	המורה בונה את הרצף
קשר בין נשימה לתנועה	תיאום מוגדר וספירת ויניאסה	תיאום בהתאם לגישת ההוראה
דרישטי ובנדות	עקרונות מרכזיים בשיטה	משתלבים בהתאם למורה
חזרתיות	מרכיב מרכזי בתרגול	משתנה משיעור לשיעור
יצירתיות	בעיקר באופן העבודה עם הסדרה	גם בבניית הרצף עצמו
רמת עצימות	ניתנת להתאמה	ניתנת להתאמה
התאמה למתחילים	אפשרית בהוראה מדורגת	אפשרית בהוראה מדורגת

למי מתאימה אשטנגה ויניאסה ולמי מתאימה ויניאסה מודרנית?

הבחירה בין סגנונות התרגול אינה תלויה רק ברמת הכושר, בגמישות או בניסיון קודם. יש משמעות גם למזג האישי ולסוג התנועה שאליו אנחנו מתחברים.

אשטנגה ויניאסה עשויה להתאים למי שאוהב תנועה דינמית, מסגרת ברורה וחזרתיות שמאפשרת העמקה לאורך זמן.

ויניאסה מודרנית עשויה להתאים למי שנהנה מגיוון, מחקירת אפשרויות תנועה ומשיעורים שנבנים סביב נושאים שונים.

עם זאת, אין הכרח לבחור רק באחת מהן. מתרגלים רבים נהנים מהמבנה והחזרתיות של האשטנגה לצד הגיוון והיצירתיות של הוויניאסה. גם המורה ורוח ההוראה משפיעים על החוויה: אשטנגה יכולה להיות נגישה למתחילים, וויניאסה יכולה להיות מדויקת ומעמיקה.

איך אני מלמדת אשטנגה ויניאסה ב־DANAYOGA?

אני מלמדת וחוקרת את שיטת האשטנגה ויניאסה כבר למעלה מ־17 שנים.

התרגול המסורתי הוא הבסיס להוראה שלי. אני מאמינה במבנה, בחזרתיות ובעקרונות הברורים של השיטה, אך גם בחשיבות ההקשבה לאדם שמתרגל.

בשיעורי האשטנגה אני מלמדת את הסדרות מתוך כבוד למסורת, תוך התאמת התרגול למתרגלים ברמות שונות. בשיעורים מיוחדים ובשיעורי וריאציות אני חוקרת אפשרויות תנועה נוספות, אך עושה זאת מתוך עקרונות האשטנגה ויניאסה ולא מתוך רצון לחדש לשם החידוש.

מבחינתי, זו המשמעות של הוראה שמאפשרת גם מסגרת וגם חופש.דווקא מתוך המבנה מתאפשר חופש. דווקא מתוך הדיוק מתאפשרת הרפיה